מגברי שפופרות הם תופעה מיותרת בימינו.

שני המקומות היחידים שבהם ניתן להשתמש בצורה יעילה גם בהגברה שפופרתית הם עם רמקולים סופר-נצילים, כגון הורנים, ועם אוזניות.

בכל שאר המקרים הם מיותרים: כמעט כל הרמקולים בעולם זקוקים להמון כוח כדי להפיק מהם את המירב, ולהגברה שתשלוט היטב ביחידות הבסים שלהם. אין כמעט מגברי שפופרות שיודעים לעשות את זה.

תוסיפו לכך תחזוקה קבועה (כיוון השפופרות והחלפה תקופתית שלהן), חשש קבוע שאחת השפופרות תישרף, ואתם תקועים עם מוצג מוזיאוני.

ההגברה הטרנזיסטורית בעשור האחרון פשוט מצוינת, ומכל בחינה, כולל צליל ניטרלי וחלק להפליא.

אם אתם בכל זאת משתוקקים לשפופרת או שתיים, כי אתם רוצים לדוגמה צליל מלא ו/או עשיר יותר, תבדקו את המערכת: סביר להניח שיש לכם בעיה במיקום הרמקולים, בחשמל או בכבלים – לפי הסדר הזה.

ואם אתם נחושים לשפופרת ויהי מה, לפחות אל תשימו אותה מייד לפני הרמקולים, אלא לפני המגבר: פונוסטייג’, קדם-מגבר או אולי ממיר.